השקעה בנדל"ן מסחרי נחשבת בעיני רבים, להשקעה די יציבה ובטוחה, שנשלטת בעיקרה על ידי חברות וגופים גדולים, בעלי יכולת פיננסית גבוהה וחשיפה להון של גופים מוסדיים ושל הציבור. לאורך השנים ועם הצורך של רשויות מקומיות ליצור אזורי בילוי ופנאי עבור תושבי העיר, שינו אזורי התעשייה את פניהם והפכו מוקדי משיכה למרכזי קניות, קניונים, מרכזי בילוי ופנאי, כאשר חנויות, אולמות קולנוע, מסעדות ועוד תפסו את שטחי המוסכים, הנגריות והמסגריות. וכך, ככול שהפרויקטים האמירו והפכו לשאפתנים יותר, כך משכו שטחי המסחר הנוצצים והחדשים את שוכרי העוגן, את הצרכנים ומנגד, רף הכניסה למשקיעים הקטנים לצורך בנדל"ן מסחרי מניב עלה ועלה, עד כדי דחיקתם החוצה מאפשרויות ההשקעה בתחום.
והנה, שינויים התנהגותיים בהרגלי צרכנים אשר החלו בעשור האחרון וקיבלו תאוצה עם פרוץ מגפת הקורונה אל חיינו, משפיעים באופן ישיר על שטחי הנדל"ן המסחרי (Retail); הצורך והאפשרות לרכישות מזדמנות מתחת לבית בכל רגע ולאורך כל שעות היום On Demand, רכישה שכונתית ותמיכה בקהילת העסקית המקומית, הזמנות Online וקבלת משלוחים מבית העסק הסמוך אל פתח הבית או עמדות Pick-Up המוצבות בחזית בית העסק – כל אלו יחד ועוד הובילו צרכנים לרכוש יותר ויותר בחנויות הממוקמות בסמוך לבתיהם, בתהליך שהחל בארה"ב לפני כעשור והמשיך לישראל של ימינו.
מרכזים שכונתיים, חנויות רחוב בהגדרת Prime Location, רצף חנויות שכונתיות המאזנות ומזינות אחת את השנייה באופן מושלם והיכולת להעריך איכות על פני כמות של משפחות צעירות הינם פני העתיד של הנדל"ן המסחרי. אזורי התעשייה ומרכזי הפנאי הפכו למקום שבו נוסעים לערוך את הקניות שצריכים, אך המסחר המקומי, שאליו מגיעים ללא כל צורך להניע את הרכב, הפך למקום שבו אנו עורכים את הקניות שאנו אוהבים.
השינויים הללו, מאפשרים היום למשקיעים פרטיים, לקחת חלק ברכישת נכסי בוטיק המשרתים אוכלוסייה שלמה ולייצר הכנסה שוטפת, יציבה ופסיבית אשר מגיעה מדמי שכירות של שוכרים יציבים בתוך קהילה שמזינה ומפרה את עצמה.
היעדר דמי הניהול ויכולת הגיוון והתמחור של בעלי העסקים בשכונות ומרכזי ערים, מאפשר לדמי השכירות להגיע לרמות תשואה גבוהה שמושבחות עם השנים וכן, לתרום לפוטנציאל הרווח וההשבחה אשר ילך ויאמיר, עם ההתחדשות העירונית בסביבת הנכס.
